הדת ע"פ ג'וזף

לפעמים אני מרגישה שבלי ששמתי לב

נהייתה אמונה דתית סביב שיטת פילאטיס

אין לשנות את השיטה, אין מה לשדרג בשיטה, היא מעולה כמו שהיא.

העניין הוא

וסליחה מראש שאני מפקפקת.

ג’וזף פילאטיס היה גבר. והוא לא היה בהריון. ולא היו לו שחלות. כל הדברים האלה שיכול להיות שאם היה לו הוא היה מכניס אותם לשיטה, אבל הוא לא.

מורות ומורים מסרבות ללמד באופן מותאם לנשים - לשלב את רצפת האגן, למתן את תרגילי הבטן- בגלל שזה לכאורה לא הולם את השיטה. כי פילאטיס לא עסק ברצפת האגן, כי פילאטיס לא המציא שיטה שמיועדת לנשים

את כל הדברים האלו אני שומעת ובא לי לקצוץ לעצמי את האוזניים. בעיני זה פשוט לחטוא למציאות וגם לשיטה.

לפחות אחת מתוך כל שני מתאמנים היא אישה וצריך להתייחס אליה באופן המדוייק לה. לדליפות שתן, לכיווץ יתר, להפרדות הבטנית. בדיוק כמו שכשיגיע מתאמן עם כאב גב ונדייק את השיעור עבורו- אז רק יותר. הרבה הרבה יותר.

אם ג'וזף היה חי הייתי מזמינה אותו לקפה, או לבירה, כי הוא בכל זאת היה גרמני

והייתי שואלת אותו מה דעתו על הדברים האלו.

ואני בטוחה, על סמך מה שאני יודעת עליו ועל השיטה, שהוא היה עף על לדייק את השיטה לגוף אישה בהריון ולאחר לידה.

אבל גם אם לא, זה בסדר גמור

שלך

עינב